#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 1 יו&quot;ט שחל להיות בשבת כיצד מוסיף את הזכרת היום וכיצד חותם, וכיצד הלכה?	ב&quot;ש אומרים מתפלל שמונה, ברכה לשבת בפני עצמה וליו&quot;ט בפני עצמו. ב&quot;ה אומרים מתפלל שבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע. רבי אומר אף בחתימה מזכיר שבת ויו&quot;ט, תני תנא קמיה דרבינא מקדש ישראל והשבת והזמנים, א&quot;ל רבינא אין ישראל מקדשים את השבת, לכן יאמר מקדש השבת ישראל והזמנים. אמר רב יוסף הלכה כרבי וכדתריץ רבינא.	ביצה יז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 2 שבת שחל להיות בר&quot;ח או בחולו של מועד כיצד מתפלל (מוסף ושאר התפילות)?	"במוספים - מתחיל בשל שבת ומסים בשל שבת ואמר קדושת היום באמצע.<p dir=""rtl"">ערבית שחרית ומנחה - ת&quot;ק אומר מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה, ולר&quot;א בהודאה [ואם לא אמר מחזירים אותו]. רשב&quot;ג ור&quot;י בנו של ריב&quot;ב אומרים אומר קדושת היום באמצע כבמוסף. אמר רב הונא אין הלכה כאותו הזוג.</p>"	ביצה יז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 3 האם מותר להניח עירוב תשבילין ותחומין מיו&quot;ט לחברו ולהתנות?	"תבשילין - לכו&quot;ע מותר. <p dir=""rtl"">תחומין - רב חייא בר אשי אמר רב התיר ורבא אסר שאין לקנות שביתה בשבת (יו&quot;ט).</p>"	ביצה יז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יז. 4 האם מותר לאפות מיו&quot;ט לחברו?<p dir=""rtl"">האם יכול למלא את כל הקדרה, למלאות דלי מלא מים, לאפות הרבה פת בתנור, כדי שישאר גם למחר?</p>"	"לאפות מיו&quot;ט לחברו אסור.<p dir=""rtl"">באמת אמרו שמותר למלאות את כל הקדרה בשר וממלא נחתום דלי של מים אפ' שאינו צריך לכולו (שאין כאן מעשה איסור נוסף אלא רבוי בשיעורים) אבל לאפות הרבה פת בתנור אסור ורשב&quot;א מתיר מפני שהפת נאפת יפה כשהתנור מלא, אמר רבא הלכה כרשב&quot;א.</p>"	ביצה יז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 5 מי שלא הניח עירובי תבשילין הוא נאסר או קמחו נאסר ולמאי נפק&quot;מ?	הוא נאסר וקמחו נאסר, לכן אינו יכול לאפות ולבשל לאחרים ואין אחרים מבשלים ואופים, אלא אם כן מקנה קמחו לאחרים.	ביצה יז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 1 עבר ואפה מיו&quot;ט לשבת בלא עירוב האם האוכל מותר באכילה (ומהיכן דנו להביא ראיות)?	"למסקנא לא נפשט. לרב אשי בעבר והערים החמירו ואסור, לרנב&quot;י אין הבדל בהערמה אלא חנניא אליבא דב&quot;ש המחמיר בעירובי תבשילין הוא ודאי אוסר.<p dir=""rtl"">מדלא תנו תקנה זו אין ראיה להתיר שתני רק תקנה בהיתר. מה ששנינו שאסור אם הערים כרב אשי ורנב&quot;י כנ&quot;ל. מדאסרו המעשר פירותיו אין ראיה, כשיש לו פירות אחרים, מדאסרו מטביל כליו אין ראיה, שיש לו כלים אחרים א&quot;נ יכול לשאול מאחרים, מדאסרו המבשל בשבת אין ראיה, דאיסור שבת (דאורייתא) שאני.</p>"	ביצה יז:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 2 כמה תבשילין צריך להכין בשביל עירוב תבשילין?	"לתנא דמתניתין: ב&quot;ש מצריכים ב' תבשילין ולב&quot;ה די בתבשיל אחד, ומודים בדג וביצה שעליו שהם ב' תבשילין.<p dir=""rtl"">רשב&quot;א בברייתא: לכו&quot;ע בעינן ב' תבשילין ונחלקו בדג וביצה האם נחשב לב' תבשילין או תבשיל אחד, ומודים ב&quot;ש שאם פרפר ביצה ונתן לתוך הדג או שרסק קפלוטות ונתן לתוך הדג שהן שני תבשילין.</p><p dir=""rtl"">אמר רבא הלכתא כתנא דידן ואליבא דב&quot;ה </p><p dir=""rtl"">חנניא אליבא דב&quot;ש אומר אין אופין אלא אם כן ערב בפת ואין מבשלין אלא אם כן ערב בתבשיל ואין טומנין אלא אם כן היו חמין טמונין מערב יום טוב. (ע' תוס' שיש מהראשונים הסוברים שאף לב&quot;ה בשביל לאפות בעינן פת ע&quot;ש.)</p>"	ביצה יז:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 3 מי שהניח עירובי תבשילין ואכלו או שאבד האם יכול לבשל לשבת, ומה הדין בהתחיל בעיסתו?	אם לא נשאר לו כזית אינו יכול לאפות ולבשל לשבת. אמר אבייי אם התחיל בעיסתו יכול לגמור.	ביצה יז:		שני
